אני מזמינה אותך לקרוא מאמרים שכתבתי ולהקשיב לראיונות איתי

על הריון וכניסה להורות

החיים כמטוטלת: בין סובייקטיביות לאובייקטיביות בתפקיד ההורי- זוהי סקירה מקצועית של כנס שהתייחס להיבטים המגוונים של המעבר להורות, החל משינויים במוח של ההורה המגדל והתינוק בהתאם לקשר ביניהם, דרך תיאוריות פסיכואנליטיות וכלה במעגלי תמיכה חברתית וקהילתית להורים בראשית דרכם.

בדרך לאימהות: תפקיד ההתבוננות- על ההריון כהזדמנות לעצור ולהתבונן על האמא שנרקמת בבטן פנימה…

טיפים לתקופת ההריון- ריכזתי עבורך, האמא שבדרך מספר טיפים כיצד לעבור את התקופה הזו ולהיערך ל"יום שאחרי".

הריון והורות- איך מגיעים לאיזון, אם בכלל?  במאמר זה אני מציעה רעיון של חוויות אובדן מגוונות במהלך ההריון שכדאי לעבד ולהכיר עוד לפני הלידה על מנת לסייע להסתגלות לשינוי.

הריון והורות- פנים, חוץ ומה שביניהם- כאן אני דנה בפער בין חווית ההריון הנמשכת חודשים ארוכים, לבין ההורות, שמתרגשת עלינו תוך רגעים ספורים, או לכל היותר תוך מספר שעות, עם הלידה. זהו למעשה הפער בין "המדומיין"- מה שההריון מאפשר לנו לצפות או לחשוש ממנו לבין  "הממשי", התינוק/ת שבידינו והמציאות החדשה שטופחת על פנינו.

התמודדות אחרי לידה- השתתפות בפאנל מקצועי והצגת נקודת המבט שלי על אתגרים בהתמודדות אחרי לידה.

ירח לידה תשיעי- היום שאחרי (מאת אילת מידן)- הקריינית ואשת התקשורת אילת מידן יצרה מגזין רדיופוני מקסים "תשעה ירחי לידה", שבו היא מארחת אורחות ואורחים  לשיחה על סוגיות שונות המלוות את ההריון, הלידה וההורות. היתה לי הזכות להתארח בתכניתה, וזהו קישור לבלוג שלה שעוסק בתכנים עליהם דיברנו בפרק האחרון, על "היום שאחרי הלידה".

אורה ברקן רדיו

הראיון המלא במגזין "תשעה ירחי לידה" עם אילת מידן- בשיחה עם אילת מידן באולפן, שוחחנו על חלק מהסוגיות המעסיקות נשים וגברים לקראת הורות ראשונה וכהורים בכלל. העלינו בשיחה את הקונפליקטים השונים שמלווים בעיקר נשים, לדוגמה הקושי לשלב בין הורות לקריירה, תפיסות חברתיות המשפיעות על דימוי הגוף של האשה בהריון ולאחר הלידה ועל ההסתגלות לשינוי בעקבות לידה.

על אימהות

אמהות (לא כל כך) רעות- ביקורת שכתבתי מנקודת מבט פסיכולוגית ופמיניסטית על הסרט "אמהות רעות". וזה הטריילר

אימהות: בין האישי לחברתי- זהו מאמר סקירה שכתבתי בעקבות יום עיון במסגרת החוג ללימודי מגדר במכללת בית ברל. יום העיון שכותרתו "אמא אין רק אחת" עסק בהיבטים שונים של אימהות מנקודת מבט סוציולגית ופוליטית. בסקירה הראיתי כיצד התבוננות מעין זו על מושג האימהות תורמת לעבודה הפסיכולוגית בקליניקה.

על אבהות

תפקידי האב בחיי הבת- זהו מאמר סקירה שכתבתי אודות הרצאתה של ד"ר גילה עופר במסגרת סדרת ההרצאות שארגן מרכז "חוכמת נשים".

על הורות לילדים עם צרכים מיוחדים

הורות מיוחדת: מה זה אומר להיות הורה לילד עם אוטיזם או עם צרכים מיוחדים-  זהו מאמר סקירה שכתבתי בהמשך ליום עיון על הורות ואוטיזם מטעם האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.  במאמר סקרתי את ההתמודדויות המורכבות של הורים לילדים עם אוטיזם ואת האתגרים המיוחדים שניצבים בפני אוכלוסיית המטפלים והמטפלות בהורים לילדים אוטיסטים.

 על טיפול

טיפול פסיכולוגי בראייה התייחסותית- זהו מאמר המסכם שתי הרצאות מתוך כנס "מעגלים התייחסותיים 2014": האחת, מאת ד"ר אסתר רפפורט עסקה בטיפול בינתרבותי, והאחרת, מאת שרון דנאי-ערב, עסקה בסיום טיפול.

מבט פמיניסטי חברתי וטיפולי על הפרעות אכילה- מתוך ראיון בתכנית הרדיו "אשה לאשה" ברדיו כל השלום. השיחה איתי על הנושא מתחילה מדקה 6:15.

ועל כל מיני…

למה לא עכשיו? מאמר שכתבתי בעקבות השיר של "טונה" ושלומי סרנגה על איך אנחנו יכולים לשכלל את העניין הלא כל כך פשוט של "לחיות את הרגע".

ראיון במגזין "את"- איך ללכת לקוסמטיקאית ולא לצאת שבורה? מבט של פסיכולוגית פמיניסטית על הביקור אצל הקוסמטיקאית.

למה לי לחלום עכשיו?  מאמר שכתבתי על חשיבות אפשרות החלום והחלימה לחיים. מתוך המאמר: "כדי לא ליפול לבור, שבו מרוב פרטים לא רואים את הבנאדם, ונותרים עם תחושת ריקנות פנימית או “מוות נפשי” בלשונו של אוגדן, אין ממש ברירה אלא לוותר מדי פעם על הנסיון להאיר בכח את מה שחשוך או לייצר ללא פשרות סדר בבלאגן, ופשוט לשהות שם בחשיכה. בכאוס. להרגיש את האישונים מתרחבים. לתת לעיניים להתרגל. רק כך נוכל לזהות את הבהובי החלום, את נצנוצם הזוהר, זה שנותן שאר רוח".

אשה פנטסטית- וונדר וומן קטנה עליה: ביקורת שכתבתי על הסרט הספרדי "אשה פנטסטית" שמתאר את התמודדותה של אשה טרנסג'נדרית עם אובדן אהובה. מתוך המאמר: "גם האדם הבוגר זקוק למבט, לשיקוף אוהד, שאנליטיקאי אחר, היינץ קוהוט, תפס אותו כמרכזי לקיום האנושי ולבניית “העצמי” של האדם. אפשר להניח, שכאשר אדם עושה מהלך של שינוי מגדרי, ועליו לבנות מחדש את זהותו בעולם ולבסס אותה, הוא זקוק ביתר שאת למבט אוהד, שרואה אותו באופן שלם, גוף ומעבר לו. כשהמבט המוחזר הוא עוין, קפוא או מעַוֵות, יש בכך התקפה של ממש על יסודות הזהות של האדם הניבּט".

כתבו אליי ועליי:

בעקבות הנחיית דיון במסגרת הפרויקט הנפלא "מיקרוסינמה", בניצוחה של רחל ניר-ליכטנברג

אורה יקרה,

אני רוצה להודות לך מקרב לב, על השיחה המרתקת שהנחית אמש, במסגרת אירוע של "מיקרוסינמה – סרט לשם שינוי", בשכונת נווה עופר בתל-אביב.

לאחר הצפייה בסרט "שבעה", הצגת בצורה בהירה ומובנת, תמות, ערכים, תובנות ועוד, שעלו מהעלילה ויצרת זיקה מעניינת למציאות חיינו כאן ועכשיו.

הקהל גילה עניין בדברייך, ובעידודך שיתף במחשבות ובאפיזודות רלוונטיות לחייהם.

אין ספק שנוכחותך תרמה למינוף חווית הצפייה בסרט, להרחבת המודעות והרגישות לנושא המשפחה. בדיוק זו מטרת המיזם, ואני שבה ומודה לך על תרומתך להצלחת הערב.

בברכה חמה, רחל

מכתב תודה בעקבות סדנה באכפת, מניעה וקידום נוער בעיריית תל אביב: 

אנו מודות על השתתפותך בהשתלמות הקיץ של צוות מנחי המניעה במחלקת אכפת, קידום ילדים ונוער בעיריית ת"א-יפו, בה העברת סדנא בנושא "המתבגר במערכת המשפחתית".

 הסדנא הועברה בצורה מקצועית ומרתקת תוך התייחסות לכל אחד מן המשתתפים על תפיסותיהם השונות לגבי הורות מיטיבה והקשר הורה-מתבגר.

העובדה שלא היה מדובר בסדנא אשר נותנת "טיפים" להורים או למנחים, אלא בוחנת את האופן בו הורים חווים את ההתנהגות של ילדיהם המתבגרים מתוך תפיסות העולם המודעות והלא מודעות שלהם, בשילוב התייחסות לתאוריות עדכניות, הייתה רלוונטית ומוצלחת במיוחד ואפשרה לימוד מעמיק של התחום.

לכך יש להוסיף את חוכמתך, מזגך הנעים וההומור הייחודי אשר ליוו את הפעילות ותרמו להצלחתה.

 נשמח לשלבך בהשתלמויות עתידיות ולהמליץ עלייך ועל פועלך בקרב ארגונים חינוכיים נוספים.

 בברכה,

זהר מרגלית, רכזת תחום תכניות מניעה

אכפת- קידום ילדים ונוער, עיריית ת"א-יפו

 

 

Comments are closed.